פסק-דין בתיק ת"א 1168-07

1.         עניינה של התביעה שלפניי, נזק שנגרם לדירתה של התובעת, הממוקמת תחת דירת הנתבעת 1 (להלן:- "הנתבעת"), שבה מתגוררים הנתבעים 2 ו-3, כשוכרים.

2.         על פי טענות התובעת בכתב תביעתה, נגרמו לדירתה נזקי עובש ורטיבות בעיקר בתקרה, במשקופים ובארונות המטבח, זאת כתוצאה מדליפות מים מדירת הנתבעים הממוקמת מעל דירתה.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבעים  2-3 פוגעים בדירתה במכוון, כך פגעו במנעול הכניסה לביתה, הם מקללים אותה, מחדירם מים במכוון לדירתה ושופכים חול לכיוון הדירה.

3.         הגם שחלק ניכר מטענות התובעת מופנות כלפני הנתבעים 2 ו-3, הרי שההליך התנהל רק ביחס לנתבעת 1, כאשר נתבעים 2 ו-3 כלל לא התגוננו כנגד התביעה.

יצויין, כי בשלב כלשהו ניתן פסק דין בתובענה, לאחר שהתובעת והנתבעת הגיעו להסכמות. פסק דין זה לא כלל את הנתבעים 2 ו-3. לבקשת התובעת ולאחר שהוברר, כי פסק הדין ניתן בטעות, בוטל אותו פסק דין, אלא שעניינם של הנתבעים 2 ו-3 לא נדון, גם לא במסגרת פסק הדין וגם לא לאחריו.

לאור האמור, בחלוף שנים ארוכות מאז הוגשה התביעה, נראה, כי התובעת זנחה תביעתה כנגד נתבעים 2 ו-3 ואני מורה לפיכך על מחיקת התביעה נגדם.

4.         באשר לתביעה נגד הנתבעת, הרי שעיקר טענותיה של הנתבעת התמקדו בטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין.

נגד הנתבעים התנהל הליך בבית המשפט לתביעות קטנות, שם התקיים דיון ביום 3.10.06. מתוך פסק הדין בתובענה, אשר קבע חיובי ריבית מיום 1.3.06, ניתן להבין, כי התביעה הוגשה ביום 1.3.06.

במסגרת פסק הדין בתובענה האמורה, הכיר בית המשפט בנזקים שנגרמו לדירת התובעת, בגין דליפת מים מדירת הנתבעת ומצא מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עלות תיקון דירתה של התובעת, זאת כאשר מאז הגשת התביעה ועד לדיון בבית המשפט בוצע תיקון הנזילה בדירת הנתבעת.

הנתבעת טוענת לפיכך, כי בדירתה לא התגלו נזקי מים חדשים ולכן התיקון אותו מבקשת התובעת לבצע בתביעתה שלפניי עולה מתוך אותה תקלה שהיתה בדירה בזמן הגשת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ומשום מעשה בית דין, יש מקום לדחות את התביעה.

5.         בהחלטתי מיום 3.7.12 קבעתי, כי לאור טענות התובעת, כי בדירה התגלו נזילות חדשות, לא ניתן להכריע בבקשה בדבר מעשה בית דין אלא לאחר שמיעת ראיות ולפיכך טענה זו תוכרע במסגרת פסק הדין.

6.         לקראת ישיבת ההוכחות, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

התובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה, אך הגישה חוות דעת של השמאי משה קרמר מיום 30.4.07 ומיום 20.1109. כן הוגשה מטעם התובעת חוות דעת של מר יהודה אריה מחברת אינפרטק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (להלן:- "אינפרטק"), אשר בדק האם בדירת התובעת קיימים ממצאי רטיבות. בדיקתו של המומחה נעשתה ביום 10.12.07.

7.         בישיבת ההוכחות שהתקיימה היום הסכימה ב"כ הנתבעת, כי למרות שהתובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה, תוכל התובעת להעיד ללא תצהיר ואף העד מטעם הנתבעת, אשר התייצב לדיון ומטעמים ברורים לא הגיש אף הוא תצהיר מטעמו, העיד ללא שהקדים והגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הנתבעת לא הודיעה, כי היא מעוניינת לחקור את מומחי התובעת ולכן אלה לא התייצבו ולא נחקרו על חוות דעתם, כאשר בהקשר זה מצאתי מקום לציין, כי הנתבעת מאשרת, כי אמנם קיימים בדירת התובעת ליקויים הטעונים תיקון, אלא שכאמור, טענתה היא, כי התובעת פוצתה בגין ליקויים אלה.

8.         במהלך שמיעת הראיות העידה התובעת, כי ליקויי הרטיבות עודם קיימים בדירתה.

עד הנתבעת מצידו, אשר החל לעבוד בתפקידו הנוכחי החל משנת 2010 מציין, כי ביקר בדירה ולא ראה כי כיום קיימת רטיבות כלשהי, אלא נותרו שאריותיה הטעונות תיקון. במענה לשאלת בנה של התובעת  (אשר ניהל עבורה את עיקר הדיון), השיב, כי הוא לא יודע דבר על כך שבשנת 2008 בוצעו תיקונים בדירת הנתבעת, אך מתוך עיון במסמכים המצויים בתיקה של באת כוחו, ציין, כי הוא רואה שבוצעו תיקונים בדירה בשנת 2006.

9.         אחר ששמעתי את העדים ועיינתי במוצגים ובחוות הדעת, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח, כי ליקויי הרטיבות שבדירתה הינם ליקויי רטיבות המאוחרים להגשת התביעה בשנת 2006 ולכן היא זכאית לפיצוי מאת התובעת.

10.        טענותיה של התובעת נתמכות בראש ובראשונה בעדותו של השמאי מר משה קרמר מיום 30.4.07.